חוק העונשין תשל"ז 1977 עוסק בהרחבה בנושא התקיפה. הסעיפים העיקריים העוסקים בנושא כלולים בפרק י' סימן ח' ועניינם תקיפה. בכל הסעיפים הללו, (סעיף 378 – סעיף 382 א') מכסה החוק את כל צורות התקיפה האפשריות. אחת מצורות התקיפה החמורות ביותר, היא התקיפה המוגדרת בחוק תקיפה גורמת חבלה.
מדובר בתקיפה שבעקבותיה נגרמה לקורבן חבלה מכל סוג שהוא. (סעיף 380 – גרימת חבלה ממשית). בשורות להלן נעסוק בהרחבה בסעיף הזה ובמשמעויות שלו הן לתוקף והן למותקף. בנוסף, נתמקד בתפקיד של עו"ד פלילי בהגנה על הלקוח שלו לאורך כל שלבי החקירה והמשפט.
מהי בעצם תקיפה ואיך היא מוגדרת בחוק? מהי תקיפה הגורמת לחבלה? מהי הענישה שקבע החוק בגין תקיפה מהסוג האמור? מה התפקיד של עורך הדין הפלילי? מהו התפקיד של מי שנפגע בעבירת התקיפה? להלן התשובות.
מהי תקיפה ומה ההגדרה החוקית שלה
כאמור, חוק העונשין מכיל חמישה סעיפים המוקדשים כל כולם לנושא התקיפה. הסעיפים הללו מכסים ככל שניתן את הנושא, החל מתקיפה סתם ועד לתקיפה הגורמת חבלה. סעיף 378 מגדיר באופן כללי מהי תקיפה. ההגדרה כשלעצמה היא מעניינת מאד. על פי החוק, תקיפה איננה בהכרח תקיפה פיזית, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של אופנים וצורות. עם צורות התקיפה המתוארות ניתן למנות:
- מכה: הכאת אדם נחשבת תקיפה, למעט במקרים מסוימים המוגדרים בחוק כגון בעת מעצר.
- נגיעה או דחיפה ללא הסכמת הקורבן: גם נגיעה או דחיפה ללא הסכמת הקורבן, נחשבת תקיפה לכל דבר ועניין.
- הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח: מדובר בהפעלה של אמצעים שהם לא בהכרח פגיעה פיזית. מנגד, הם יכולים לגרום אי נוחות או אפילו נזק למי שנפגע מהם.
בהמשך יורד המחוקק לפרטים, תוך קביעת עונשים מוגדרים בגין סוגים שונים של תקיפה.
מהי תקיפה גורמת חבלה ואיך יכול עורך דין לנווט את ההגנה לנאשם
סעיף 380 לחוק העונשין קובע כי "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים" מדובר בסעיף קצר, אבל בעל משמעות עצומה. דווקא בגלל הלקוניות שלו ובגלל שלא מפורטים בו הסוגים השונים של חבלה, יכולים השופטים לפרש אותו כרצונם. ואכן, הפרשנות המקובלת גורסת כי גם שריטה או חבלה קלה עלולות לשמש עדות לתקיפה.
מכאן, שגם תוקף שגרם למותקף נזק מינורי עלול למצוא את עצמו מאחורי סורג ובריח. ככל שהחבלה היא משמעותית יותר, הסיכוי של הנתבע לספוג עונש כבד יותר גדלים בהתאמה. עו"ד פלילי איכותי ינסה להגן על הלקוח שלו בשתי דרכים:
- הפחתת חומרת הפגיעה: למרות האמור לעיל, חומרת החבלה שנגרמה לקורבן העבירה אכן משמעותית. ככל שהחבלה פחות משמעותית, ניתן להוכיח שלחשוד בתקיפה לא היתה כלל כוונה לפגוע.
- העדר כוונה: כאשר עושים שימוש במושג תקיפה גורמת חבלה, קיים קישור בין החבלה לעצם העובדה שהיא נגרמה כתוצאה מתקיפה. אם עורך הדין מצליח להטיל ספק בעצם הכוונה של הפוגע לתקוף את הנפגע, כי אז מדובר אמנם בחבלה, אבל ההשלכות שלה הן הרבה פחות חמורות עבור הפוגע.
איך נקבע קו ההגנה של הנתבע ולמה חשוב עורך דין מיומן
כאשר אדם נחקר בגין תקיפה גורמת חבלה, נקודת המוצא של החוקרים היא שאכן קיים קשר בין החבלה לתקיפה לכאורה. בדרך כלל, חקירה כזאת נפתחת אחרי שהנפגע לכאורה מדיש תלונה כנגד התוקף. הגשת התלונה מלווה, לעיתים קרובות, בבדיקות שונות, הצגת צילומים והוכחו אחרות לכאורה לקיומה של התקיפה.
כבר הוזכרו לעיל שני קווי ההגנה האפשריים של עו"ד פלילי במקרים כאלה – מצד אחד הפחתה של חומרת התקיפה. מצד שני, ניתוק הקשר בין התקיפה לכאורה לבין הכוונה של התוקף לפגוע הקורבן העבירה:.
- העדר קשר בין התקיפה לפגיעה: לעיתים אפשר להוכיח, באמצעות בדיקות שונות, שאין קשר לכאורה בין הסימנים והחבלות לבין התקיפה לכאורה. למשל – תקיפה שארעה לכאורה המועד מסוים, וסימני חבלה הקודמים למועד הזה.
- העדר תקיפה: עורך הדין עשוי, אם הדבר אכן אפשרי, לנסות להוכיח שלא היתה תקיפה כלל. היו מעולם גם לא מעט מקרים שבהם התברר שהנפגע עצמו היה בעצם התוקף, מה ששמט את הקרקע מתחת לתביעה.
עורך דין פלילי המייצג את הנתבע, נדרש ללמוד לעומק את המקרה ולהכיר היטב את כלל הסעיפים ואת המוצגים וההוכחות הקיימים במשפט הזה. לא אחת קורה שעצם ההיכרות עם התיק קובעת את כיוון ההגנה האפשרי. במקרים אחרים, יכול עורך הדין ליזום פעולות וחקירות משלו, במטרה להפחית את חומרת האישומים או אף להפריך אותם לחלוטין.
תקיפה גורמת חבלה – מי התובע ומה התפקיד של המתלונן בתיק
בדרך כלל, הגשת תלונה בגין תקיפה מתחילה הליך ארוך של חקירה משטרתית. הגשת תלונה בגין תקיפה גורמת חבלה עלולה להביא לכך שהחשוד יעצר וינקטו כנגדו אמצעים חוקיים אחרים. זאת, בעיקר במטרה למנוע ממנו לשבש את החקירה, לפגוע במתלוננת או במתלונן או להימלט על נפשו.
למרבה הצער, ידוע על יותר ממקרה אחד שבו חשוד בתקיפה אכן חמק מידי רשויות החוק. עם זאת, מעבר להגשת התלונה, למתלונן אין קשר להתנהלות החקירה. במקרה של הגשת כתב אישום, מי שתובע הוא בעצם המדינה. כל ההליכים המשפטיים מתנהלים על ידי הנציגים של רשויות החוק והמדינה. עו"ד פלילי נדרש, לפיכך, רק לנאשם.
מה בכל זאת יכול נפגע העבירה לעשות במקרה של תקיפה גורמת חבלה?
כאמור, עבירת תקיפה הגורמת חבלה היא עבירה פלילית והמדינה היא התובעת. עם זאת, פסק הדין וגזר הדין שנפסק בעקבותיו אינם בהכרח סוף פסוק מבחינת התובע. באפשרותו של המתלונן להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים כנגד העבריין.
המשמעות היא שהתובע מסתייע בפסק הדין המרשיע, על מנת לתבוע פיצוי כספי מהעבריין. גם במקרה הזה, עו"ד פלילי יכול לסייע לעבריין להתמודד עם התביעה ולהפחית ככל שניתן את גובה הפיצויים כנסו לאתר ובדקו: https://www.lawyersivan.co.il.
